<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת בלק</h1>
<h2>דף ס.</h2>
וירא את ישראל שוכן לשבטיו [במדבר כ"ד]. בגמרא [ב"ב ס' ע"א] ראה שלא היו פתחיהן מכוונים זה כנגד זה אמר ראויין שתשרה שכינה עליהם. ותהי עליו רוח אלהים. לברכם.
<h2>דף צא.</h2>
ד"א מה טובו וגו' [במדבר כ"ד] אין אהלו אלא אשתו, לכך כתיב אהליך דכתיב (קהלת י"א ו') בבקר זרע את זרעיך ולערב וגו', וכן מצינו תוספתו של אברהם עיקר שנ' (בראשית כ"ה א') ויוסף אברהם ויקח אשה וגו' וזהו (ישעי' כ"ו ט"ו) יסבת לגוי ד' יסבת וגו', וכן מצינו בבועז זהו אבצן והיו לו ל' בנים ול' בנות ולסוף הוליד מי שיצא ממנו מלכות בית דוד. ולכך נקט טובו סמוך לאהליך, כדכתיב (בראשית ב' י"ח) לא טוב היות האדם לבדו, כל שהוא בלא אשה הוא בלא תשעה דברים, בלא מחילה בלא טוב בלא שמחה וכו', בבראשית רבה [י"ז ב'], וזהו מצא אשה מצא טוב. דאמר ר' פנחס בן יאיר בזמן שהאשה צנועה בתוך הבית ראויה לינשא לכהן (להוריש) [להוליד] ממנה כהנים גדולים שנ' (תהלים מ"ה י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, הם בגדי כהונה שנ' (שמות כ"ח ל"ט) ושבצת הכתונת שש. א"ר יצחק הכהן בזמן שהאשה צנועה היא מכפרת על בעלה כמזבח שנ' (תהלים קכ"ח י"ג) אשתך כגפן פוריה וגו' ואמר בירכתי ביתיך ואין ירך אלא מזבח שנ' (ויקרא א' י"א) על ירך המזבח.
<h2>דף צג:</h2>
והוא יושב ממולי [במדבר כ"ב]. בזכות שהן מושיבין כסאות במצות המילה לשלוחו של מקום, שיראה היאך בשמחה מקבלין מצות המילה, שהקב"ה משתבח בו שהן מוסיפין על מצותו בשמחה. נאמר כאן והוא יושב ממולי, ונאמר להלן (בראשית י"ח א') והוא יושב פתח האהל, שראה הקב"ה ושמח במעשיו שנ' (תהלים ק"ד ל"א) ישמח ד' במעשיו. והם מפרסמין ומושיבין המפה על פתח האהל, כדאמרי' [ב"ב צ"ג ע"ב] מפה פרוסה סעודתן.
